תקינה על אריזות מוצר לא חייבת להיות רק מגבלה עיצובית. כשהמידע על האריזה מסודר, קריא ונגיש, הוא מחזק את אמון הלקוח, משדר מקצועיות והופך את המותג לאחראי ואיכותי יותר. באירופה הדרישות מחמירות, אבל דווקא ההקפדה הזו יכולה להפוך לנכס תדמיתי שמבדל את המוצר גם בשוק המקומי.
תקינה מחמירה באריזות מוצרים אולי נשמעת כמו כאב ראש. בפועל, היא יכולה להיות נכס תדמיתי למותג.
כבר 12 שנים שאני מעצבת אריזות מוצר, גם לשוק הישראלי וגם לשוק האירופאי, ואחד הדברים שהכי בולטים לי בעבודה מול אירופה הוא רמת ההקפדה על סימון, הנגשה ומידע לצרכן. באירופה, הכיתוב על האריזה צריך להתאים לשפה המקומית. בבלגיה, למשל, הכיתוב צריך להופיע בשלוש שפות: צרפתית, הולנדית וגרמנית. צריך לצרף עלון שימוש בשפות הרלוונטיות ולציין על גבי האריזה שהעלון נמצא בפנים.
סמלי תקינה והטקסטים צריכים לעמוד בדרישות קריאות וגודל, וכמובן אזהרות, מפרטים טכניים, הצהרות תאימות, טענות סביבתיות ועוד שורה ארוכה של דרישות.
רגולציית ה-PPWR בדרך
בשנים הקרובות אירופה צפויה להחמיר עוד יותר את הדרישות סביב סימון אריזות. רגולציית האריזות החדשה, PPWR, תתחיל לחול בהדרגה מאוגוסט 2026: דרישות סביב הרכב חומרי האריזה, סימוני מיון ומחזור, שימוש אפשרי בסימון דיגיטלי כמו QR, והצהרות סביבתיות שיצטרכו להיות הרבה יותר מבוססות וברורות.
באריזות שאני מעצבת לשוק המקומי אני משתדלת לעשות יישור קו עם הסטנדרט האירופאי. לפחות ברוח הדברים. משתדלת להנגיש כמה שיותר את המוצר לצרכני הקצה. במקום להסתיר מידע כי הוא “מפריע לעיצוב”, אני הופכת אותו לחלק טבעי, ברור ומקצועי מהחוויה של המותג.
זה כאב ראש עיצובי. אבל מהצד של המותג, יש לזה ערך עצום.
“במקום להסתיר מידע כי הוא מפריע לעיצוב, אני הופכת אותו לחלק טבעי, ברור ומקצועי מהחוויה של המותג”
אריזה שמציגה מידע ברור, מסודר ונגיש מקרינה מקצועיות, משדרת אחריות, מחזקת את הביטחון של הלקוח וגורמת למוצר להיתפס כאיכותי יותר.
